החברה הכלכלית באר שבע - הקטר ההיסטורי הובא למוזיאון הרכבת
דף הבית >> הקטר ההיסטורי הובא למוזיאון הרכבת

הקטר ההיסטורי הובא למוזיאון הרכבת

חנוכת התחנה ב 1915 על ידי העותומנים  טקס חנוכת התחנה על ידי האנגלים ב 1917 זכויות צילום:  GFDL

רקע היסטורי
תחנת הרכבת הטורקית בבאר שבע היא תחנת היסטורית שהוקמה על ידי העות'מאנים ב-1915. שניים ממבני התחנה עדיין עומדים על תלם במתחם "רמב"ם". התחנה הוקמה לקראת העימות מול הצבא האנגלי.  המסילה נועדה להוות ציר אספקה מדמשק לחזית, ובכך לסייע לכיבוש תעלת סואץ. המסילה לבאר שבע כונתה גם המסילה האורכית, משום שהייתה המסילה הראשונה שחצתה את פלשתינה-ארץ ישראל לאורכה (בעשורים שקדמו לכך הוקמו בארץ שתי מסילות רוחב - מסילת הרכבת לירושלים ורכבת העמק - והמסילה האורכית נועדה גם כדי לחבר ביניהן). מהנדס הרכבות הגרמני היינריך אוגוסט מייסנר, שתרם רבות להקמת רשת המסילות העות'מאנית (ובפרט להקמתה של מסילת הרכבת החיג'אזית), מונה למנהל העבודות להנחת המסילה.

באוקטובר 1915 נחנכה המסילה האורכית בטקס חגיגי. רכבת מיוחדת יצאה מדמשק דרומה ובתחנת הרכבת נחל שורק (נקודת הפיצול של מסילת הרכבת לירושלים והמסילה האורכית) עלו עליה אישים רמי-מעלה, וביניהם המפקד הטורקי העליון ג'מאל פאשה, קצינים בכירים של צבא האימפריה הגרמנית וצבא האימפריה העות'מאנית וקונסולים אירופאיים. עם הגעתם לתחנת באר שבע שקושטה בדגלי האימפריה העות'מאנית, עברו דרך "שער כבוד" והשתתפו בטקס רב-רושם שכלל מסדר צבאי, תזמורת וקהל רב. כמו כן, נישאו כמה נאומים ונערכה תפילה לשלומו של סולטאן האימפריה. היינריך מייסנר, מהנדס המסילה, זכה לקבל מדליה על פועלו. התחנה בבאר שבע כוללת: בית נתיבות, מבנה למנהל תחנה, מגדל מים לקטרים, בית מלאכה לקטרים. לתחנה הגיעו כמויות גדולות של אספקה וכוח אדם במשך שנתיים שבהן השתוללה מלחמת העולם הראשונה, ובכך סייעה לעות'מאנים ולגרמנים להחזיק את קו החזית מול חיילי מדינות ההסכמה באזור סיני. באר שבע הפכה למרכז צבאי גדול ואוכלוסייתה גדלה פי ארבעה במהלך שנות המלחמה. רוב המתיישבים בה היו ערבים מחברון ומעזה, אך גם עובדי הרכבת ומניחי המסילות - שהיו ברובם יהודים - היגרו אליה.

חנוכת התחנה על ידי הבריטים 1917
בסוף אוקטובר 1917 נכבשה באר שבע על ידי הצבא הבריטי. עם סיום מלחמת העולם הראשונה הונחה מסילת רכבת בין באר שבע לרפיח,וכך חוברו המסילה האורכית שנסללה על ידי הצבא הטורקי להתקדמות דרומה ומסילת הרכבת שנסללה על ידי הבריטים לאורך חוף הים התיכון בצפון חצי האי סיני. בשנת 1918 נחנך קו באר שבע-רפיח, ובמשך כשנה שימשה תחנת הרכבת של באר שבע כתחנה ראשית וסואנת ממנהיצאו רכבות לתחנות יפו לירושלים, לניצנה ולרפיח (ומשם הלאה למצרים). זמן קצר לאחר תום המלחמה הבריטים החליטו להפסיק את השימוש במסילת הרכבת שהונחה על ידי הטורקים, שהייתה צרה (ברוחב 105 סנטימטר) מהמסילה שהניחו הבריטים (רוחב תקני - 143.5 סנטימטר). לכן, בשנת 1919 נסגרו רוב קווי הרכבת מתחנת באר שבע, ורק קו הרכבת לרפיח נותר פעיל.
בשנת 1927 נסגר אף הוא בשל חוסר רווחיות, ותנועת הרכבות לתחנה פסקה. מבני התחנה עברו לידי מערכת הפקידות של ממשלת המנדטהבריטי ונעשה בם שימוש למגורים. עם סיום המנדט, נכבשה באר שבע על ידי המצרים, אז שימשה התחנה כמפקדתם של האחים המוסלמים. באוקטובר 1948, בעיצומה של מלחמת העצמאות, נכבשה באר שבע על ידי כוחות צבא הגנה לישראל, אז הפכו מבני התחנה למחסני ציוד צבאי. מבני התחנה המשיכו לשמש כמחסנים של צה"ל בשלושת העשורים שלאחר קום המדינה. לאחר מכן, מבני התחנה אוזרחו ושימשו במשך כעשרים שנה כבית מלאכה אומנותי לנייר וכתחנת בית ספר שדה של החברה להגנת הטבע. כיום התחנה היא אתר לאומי מוכרז ומבניה הנטושים ממתינים לתהליך שימור.
בביקור במתחם התחנה ניתן להבחין בשני מבנים - מבנה מנהל התחנה ובית הנתיבות. בסמוך למתחם, בין מגדלי מגורים, נחבא מגדל המים ששימש למילוי מנועי הקיטור של הקטרים.